<h1>רבינו ירוחם נכ"א ח"ג</h1>
<h2>דף מו:</h2>
הפריש חלה מקמח אינה חלה, פירו' שאינו חייב בחלה עד שיגלגל העיסה עם המים כמו שאכתוב, ואם הפרישה קמח אינה חלה והרי הוא גזל ביד כהן, וצריך להפריש פעם אחרת על העיסה ועל החלה שהפריש מהקמח, ואף על פי שהחלה שהפריש מהקמח אינה חלה אסורה היא לזרים כך פשוט בחלה. אוכלין עראי בלא חלה כל זמן שלא נדבק' העיסה, כי יכול להפריש חלה מיד אחר נתינת המים משיגלגל מעט, ובלבד שיהא באותו שנתערב במים ה' רבעי' קמח שהוא שיעור חלה כמו שכתבתי, פי' ומ"מ טוב הוא יותר שימתי' מלהפריש חלה עד שיהא הכל מדובק שהוא גמר הלישה ויעשה הכל גוש אחד, ואם הפרישה קודם הוי חלה כמו שכתבתי אף על פי שנשאר שם שאינו עדין מעורב במים כיון שהפרישה אחר שנתערב במים שיעור חלה שהוא ה' רבעים כך פשוט בחלה [פ"ג מ"א]. ועוד מוכח שם לפי קצת מהמפרשים שצריך שלא יהא במה שנשאר שלא נתערב במים כי אם פחות מה' רבעים, שאם היה במה שנשאר שיעור חיוב חלה לא היה נפטר זה במה שהפריש ממה שנתערב במי'. ובירושלמי [שם] כתוב שאם התנה שתהיה החלה אפילו על מה שנשאר הוי חלה על הכל אפילו שיש במה שנשאר שיעור חלה שהוא ה' רבעים, ולפי זה צריכות הנשים להתנות כל זמן שמפרישו' חלה מיד אח' הגלגול קוד' שיערבו הלחם, דלפעמי' בעיסה גדולה עורכין קמח הרבה בכל ככר וככר ואפילו שאין בככר ה' רבעים קמח מכל מקום התנור מצרפן, ואף על פי שנוכל לומר שקמח הנתון בכל ככר וככר בטל ברוב ושוב אין התנור מצרפן, אבל בתוספתא [חלה פ"א ה"ו] כתבו דמצטרף, ואין מועיל לאותו הקמח שערך עמו כל ככר החלה שהפריש מיד בשעת הגלגול קודם שעורכין הלחם, וצריך שלא תשרף החלה עד אחר גמר הגבול והעריכה.
